מה אנחנו רוצים?

אז מה אנחנו רוצים?

קבלה, הבנה, חמלה, אהבה ללא תנאי, שיראו וישמעו אותנו ועוד.

מה אנחנו עושים באמת?

האם ראשית כל אנחנו מקבלים, מבינים ואוהבים את עצמנו ללא תנאי? האם אנחנו רואים ושומעים את הצרכים האמתיים שלנו? אלו העמוקים, שמתחבאים מאחורי כל המסכות, הפחדים, רעשי הרקע וביקורת האנשים מסביב? האם אנחנו מקשיבים לנשמה שלנו? לאינסטינקטים שלנו? מבינים מה אנחנו מרגישים, אבל באמת מרגישים?

אם לא נהיה ביחסי זוגיות, אהבה וקבלה טובים עם עצמנו, כיצד נצליח להדהד את הרצונות שלנו ובאמת נקבל אותם מאחרים?

מה עושים? איך מתקנים? איך מתחילים שינוי?

ראשית, מפנים זמן. כמה? מתחילים בחמש דקות. מכינים מחברת ועט. מאתרים פינה שקטה ונעימה, כזאת שיהיה לנו כייף לכתוב בה ומתחילים לפרוק על הדף.

1. רצונות, שאלות, דילמות, מחשבות, עיקשות שנתקעו לנו בראש ובכלל כל מה שמציק. קודם כל לפרוק.

2. שואלים שאלות - אם לדוגמה אני רוצה אהבה או הבנה אשאל האם אני אוהבת את עצמי? מה אני אוהבת בעצמי? מה ארצה שהסביבה שלי תבין? האם אני מובן/נת לעצמי? ממי ארצה הבנה או אהבה? איך אבקש זאת? כיצד אצור איתו שיחה נעימה ומועילה לשנינו?

3. אחרי לפחות עשרים וארבע שעות, קוראים שוב את מה שכתבנו, מסיקים מסקנות ומתחילים לענות לעצמנו. למדתי ש... הבנתי על עצמי ש... הבנתי על אחר ש...

4. מדייקים ושואלים שאלות חדשות בעקבות מה שהבנו. כשאוהבים ומבינים אותי איך ארגיש? מה עוד אני צריך/כה? מה ארצה אחרי שיבינו אותי? למדתי דרכים חדשות להבנה?

חזרו על התרגיל כמה וכמה פעמים, אל תתייאשו, היכולת מתחדדת מיום ליום והכתיבה משתפרת והופכת מדויקת יותר.

שאלות שנותרו ללא מענה (ויהיו כאלה) יקבלו תשובות בצורה אחרת. בחלום, משפט בספר, סצנה מסרט, אדם קרוב אליכם או אפילו מישהו שפגשתם ב'מקרה'.

אל תתיאשו, זה תהליך והוא לוקח זמן, אבל תמורתו ענקית!

כתיבה יום יומית מצילה חיים, בוראת עולמות, יוצרת ומניעה שינויים, מזמנת וממגנטת דברים שרצינו, משפרת תהליכים וקשרים, מרפאה נשמות, מכילה ועוד ועוד ועוד.

חמש דקות ביום - זה מה שצריך על מנת להניע ולהתחיל שינוי.

אם קשה לכם או צריכים עזרה, הדרכה, יד מכוונת, אתם מוזמנים ליצור קשר.